מבצע החיסונים החל הבוקר (א') בישראל, אולם בד בבד התעורר החשש כי המוטציה החדשה שהתגלתה בבריטניה, עלולה להעיב על השמחה, וראש הממשלה בוריס ג'ונסון אף הטיל סגר על לונדון בעקבות כך. גם במערכת הבריאות מוטרדים מהמוטציה.
צפו בדבריהם של פרופ' סיריל כהן וד"ר אליס פרדימן מבריטניה באולפן ynet על המוטציה החדשה:
למה נגיפים מייצרים מוטציות?
בהלת מוטציות הקורונה הגיעה לשיאה לפני כחודש, לאחר שבדנמרק השמידו מיליוני חורפנים שנשאו זן חדש של קורונה שאיים להדביק גם בני אדם. אבל מאז פרצה מגפת הקורונה בסין, הנגיף כבר הספיק לייצר לפחות 17 מוטציות שהתפשטו ברחבי העולם.
חשוב להבין שלא מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים ללא הרף, ככל הנראה כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את יכולת הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים. המוטציות אמורות לגרום למיקרואורגניזמים להדביק יותר בקלות, ולהפוך עמידים יותר במטרה להתפשט.
הזן הראשון שהראה מוטציה התגלה באדם שסבל ממחלה כרונית ודיכוי חיסוני, וזן הקורונה שנמצא אצלו גילה שינוי גנטי בודד. עד כה התגלו 23 שינויים גנטיים במוטציות החדשות, המובילים ככל הנראה להדבקה מהירה יותר, אך עדיין לא ברור עד כמה היא מהירה ומה השפעתה.
בנוסף, מבדיקות שבוצעו ברחבי העולם, נראה שגם אלה שהתחסנו לקורונה, בחיסונים השונים, ונדבקו באחד הזנים המוטנטים, לא סבלו ממחלה חמורה יותר.
לא מדובר בתופעה יוצאת דופן: נגיפים נוטים ליצור שינויים גנטיים ללא הרף, ככל הנראה כחלק מתהליך אבולוציוני שאמור להגביר את יכולת הישרדותם והתאמתם לתנאי הסביבה המשתנים
האם המוטציות משפיעות על האופן שבו הנגיף מידבק?
על אף שעוד ועוד מוטציות התגלו בנגיפי הקורונה, פעילות הווירוס עצמו לא השתנתה באופן דרמטי: חלק מהמוטציות ככל הנראה גורמות להדבקה קלה יותר ומהירה יותר, כך שדי בפחות רסיסים ובהם נגיפי קורונה כדי לגרום לאדם להידבק.
מהי מוטציה בווירוס?
בניגוד לחיידקים בעלי חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם כדי להדביק תאים נוספים.
הנגיף מנסה ללא הרף לשנות את מבנה המעטפת, כדי לחדור בקלות יותר לגוף, וגם כדי למנוע מהגוף לזהות אותו. כך, הופך הנגיף למידבק יותר, ויכולת ההתרבות שלו מתעצמת.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, שבו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הווירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הווירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות שבה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ולמוות.
מה יכולה להיות ההשפעה על החיסון?
המוטציות לא גילו עד עתה עמידות לחיסוני הקורונה השונים, על פי הדיווחים מהעולם. כך או כך, לפחות עד להשלמת חיסון האוכלוסייה, ניאלץ להמשיך להקפיד ביתר שאת על עטיית מסכות, ריחוק חברתי ובידוד החולים המאומתים.